מה זה אפילפסיה?
מאת הדר דורן, פרמדיקית
אפילפסיה, מחלת הנפילה, הינה מחלה של מערכת העצבים אשר מאופיינת בפעילות יתר חריגה של תאי עצב במוח. רבים נוטים לחשוב כי פרכוסים הינם הסימפטום הבלעדי של המחלה, אך האמת היא שלמחלה זו פנים רבות ובנוסף לפרכוסים ישנם עוד תסמינים ותופעות מגוונות. חשוב להדגיש, כי פרכוסים מהווים סימפטומים לתחלואות מגוונות ולא רק לאפילפסיה, כגון מחלת חום אצל ילדים, פגיעה מוחית, שבץ מוחי, גידול ועוד. בעת הגשת עזרה ראשונה בפרכוס חשוב לשמור על קור רוח.
אנו באריאל מדיק ממליצים על קורס עזרה ראשונה שייתן ידע מעמיק וכלים פרקטיים להתמודדות וטיפול במצבי חירום רפואיים.
אבחון של אפילפסיה
לרוב, התפרצות המחלה תתרחש בשלבי הילדות, אם כי דבר זה אינו מחייב. אבחנה של אפילפסיה מתבצעת ע״י רופא נוירולוג ומתבססת על קליניקה כלומר, על סיפורי המקרה. בגלל שהחולים במחלה על פי רוב אינם זוכרים את ההתקף, הרופא יתשאל את הסובבים ואת החולה לגבי השעות שקדמו להתקף.
ישנן בדיקות מגוונות שיש לעבור אך מטרתן שלילת מחלות אחרות העלולות לגרום לפרכוסים. בין הבדיקות: CT מוח, בדיקת , MRI, EEG ועוד. לאחר שנשללו מחלות אחרות, אבחנה של אפילפסיה תינתן בהתאם לתנאים הבאים:
סימפטומים
כפי שנכתב לעיל, אפילפסיה כוללת קשת רחבה של סימפטומים אשר חלקם מובהקים וחלקם מאתגרים יותר לאבחון. נהוג לסווג את האפילפסיה לשני סוגים עיקריים:
אפילפסיה כללית – המתרחשת כאשר ישנה פעילות יתר חשמלית בשני חצאי המוח בו זמנית. בסוג זה, הסימפטום הנפוץ ביותר הינו פרכוס המתבטא באבדן הכרה פתאומי, נפילה ופרכוס כלל גופני הבא לידי ביטוי בתנועות לא רצוניות בגפיים ובראש. התקפים נוספים עשויים לכלול ניתוק מהסביבה למשך כחצי דקה אשר אינו מלווה בפרכוס, בפרכוסים הנמשכים שניה או שניות בודדות ועוד.
אפילפסיה מוקדית – נובעים מיתר פעילות חשמלית באזור ממוקד ומסוים במוח. התקפים אלו באים לידי ביטוי בחלק מהגוף, אותו החלק בו אזור המוח השולט בגוף סובל מיתר פעילות, לדוגמא: תנועות בלתי רצוניות ביד או ברגל, בעיניים או בחצי מהגוף. החולה עשוי להיות בהכרה או חסר הכרה.
הכתוב הנ״ל מהווה את השלב הפעיל והאקוטי של המחלה. לכל שלב אקוטי, ישנו שלב התאוששות הנקרא שלב פוסט-אקטלי. שלב זה מאופיין בבילבול, חולשה, חוסר התמצאות ועוד אשר לרוב חולף כמספר דקות לאחר סוף השלב האקוטי.
ממה נגרמת אפילפסיה?
גם פה, נהוג לחלק את הגורמים למחלה לשניים עיקריים:
- גורמים גנטיים: קיימים כ200 סוגים של פגמים גנטיים מוחיים העלולים לגרום למחלת האפילפסיה. מומים אלו הינם גנטיים ועשויים לעבור באופן ב
- גורמים נרכשים: בעקבות מומים מולדים או מחלות כגון שבץ מוחי, גידול וזיהומים במערכת העצבים וכמו כן, נמצאו עדויות לקשר בין אפילפסיה לבין מחלות סיסטמיות אחרות.
כיצד מטפלים?
חולים המאובחנים כאפילפטיים על פי רוב נוטלים תרופות באופן יומיומי אשר במרבית המקרים מאפשרים אורח חיים תקין. ישנם טיפולים נוספים נפוצים כמו הקפדה על תזונה דלת פחמימות, ניתוח, נטילת קנאביס רפואי ועוד.
מתן עזרה ראשונה –
- הזעקת עזרה.
- הרחקת חפצים או רהיטים מהאדם המפרכס.
- הרחקה ממקור מים על מנת למנוע טביעה.
- אם ניתן – להניח כר או בד רך תחת ראש המטופל.
- להזיז את המטופל על צידו כדי למנוע אספירציה.
- להישאר בכל הזמן הפרכוס ולהמתין להגעת צוות רפואי מיומן!
הדר דורן הינה פרמדיקית ובעלת תואר ראשון בביולוגיה וקרימינולוגיה, כותבת, עורכת תוכן ומדריכה בחברת ׳אריאל מדיק׳.