מניעה

חשוב לציין כי את רוב המקרים ניתן למנוע באמצעות מספר פעולות פשוטות של השגחה, ועל-ידי הרחקה מן הגורמים המביאים לכשל נשימתי וכתוצאה מכך לדום לב. לדוגמא: כדי להימנע ממצב של כשל נשימתי, עקב חנק מגוף זר, יש למנוע מהילדים לשחק עם צעצועים שאינם מותאמים לגילם, יש לחתוך את המזון בצורה אורכית ולא בצורת טבעות (שימו לב איך אתם חותכים לתינוק מלפפון, בננה ונקניקיה…). יש לאסור על ילדים לשחק או לרוץ בזמן אכילה ועוד. כדי למנוע מצב של טביעה: אין להשאיר ילדים ללא השגחת מבוגר ליד מקור מים, אפילו אם מדובר באמבטיה ביתית!
כדי למנוע מצב של כשל נשימתי עקב מחלות דרכי אוויר, יש להיות ערניים לסימני מצוקה נשימתיים של הילד, הכוללים נשימות מהירות ושטחיות, כיחלון סביב הפה, האף והאצבעות, חרחורים או צפצופים נלווים לקולות הנשימה והתדרדרות במצב ההכרה של הילד. כל אלו הם סימנים למצוקה נשימתית של הילד, שבמידה ולא יטופלו בהקדם עלולים להתדרדר למצב של דום לב שידרוש ביצוע החייאה.

תינוק? ילד? מה הגדרת הגיל המדוייקת?

איגוד הלב האמריקאי נוטה לבצע חלוקה קבועה: תינוק מוגדר מגיל חודש ועד גיל שנה. ילד מוגדר מעל גיל שנה ועד גיל שמונה שנים (או עד להופעת סימני בגרות מינית). מעל לכך, המטופל נחשב מבוגר. מדוע ההגדרה חשובה? החייאה המתבצעת על תינוק, ילד או מבוגר, אמנם מבוצעת באותו סדר פעולות (יורחב בהמשך) אך ישנם שינויים והתאמות בפעולות המתבצעות תוך כדי ההחייאה, המותאמות לגיל האדם.

אז מה עושים?

סדר הפעולות במקרה של החייאת ילדים:

1. הרחקה מגורם מסכן: לפני כל פעולה אחרת, יש להרחיק את הילד מהגורם שהוביל למצב מסכן חיים. לדוגמא, במקרה של טביעה בבריכה יש להוציאו מהמים. בהתחשמלות, נטרול והרחקה מזרם החשמל.
2. בדיקת הכרה: יש לבצע בשתי דרכים. ראשית, נקרא בשמו של הילד. במידה והוא לא מגיב לקריאה בשמו נעבור לגירוי כאב: נצבוט חזק את שריר הטרפז (שנמצא בין הצוואר לכתף). במידה והוא לא מגיב לשני הגירויים הללו, הוא מחוסר הכרה. כעת יש לוודא האם הוא נושם. נחשוף את בית החזה שלו (הרמת חולצה במידת האפשר) ונבצע התרשמות מהירה מדפוס הנשימה. האם בית החזה מתרומם? האם שפתיו/נחיריו זזים, האם צבע הפנים שלו רגיל או כחול ? ההתרשמות הינה קצרה, לא יותר מ-10 שניות. במידה והוא אינו נושם, מדובר במצב שדורש פעולות החייאה מיידיות.
3. התקשרות למוקד החירום: להזעיק אמבולנס ולהתחיל באופן מיידי בפעולות ההחייאה.
4. ביצוע 30 עיסויים:
   • יש לוודא שהילד שוכב על מצע קשיח.
   • חשיפת בית החזה (במידה ולא נעשה עד כה). יש להימנע מביצוע עיסויי חזה על בגדים.
   • הנחת כף יד אחת במרכז בית החזה בין שתי הפטמות על העצם הקשיחה. במידה וכף יד אחת לא מספיקה כדי ליצור עיסוי יעיל, יש להשתמש בכף יד נוספת.
   • ביצוע לחיצות עמוקות ומהירות.
   • יש להימנע ככל שניתן מהפסקות במהלך ביצוע העיסוי. עיסוי רציף ומהיר הוא עיסוי יעיל. עיסוי לב הוא הפעולה החשובה ביותר במהלך ההחייאה.
   • עיסוי הוא פעולה מעייפת וקשה לבצע עיסוי יעיל למשך זמן ארוך. רצוי להחליף מעסה כל 2 דקות כדי לשמור על יעילות העיסוי.
5. בדיקה ופתיחת נתיב אוויר: מיד לאחר ביצוע 30 עיסויים איכותיים יש לבדוק האם יש משהו שחוסם את נתיב האוויר. פתחו את פיו של הילד ובדקו האם ישנם גורמים מוצקים או נוזליים החוסמים את נתיב האוויר של הילד. במידה וכן יש לסלקם מחלל הפה. רק אם ראיתם בבירור את החפץ החוסם את נתיב האוויר של הילד, נסו לחלץ את הגוף הזר באמצעות שתי אצבעות. חשוב: אין לדחוף אצבעות עמוק לפיו של הילד, כדי להגיע לאותו גוף זר, מכיוון שפעולה זו עלולה לדחוק אותו עמוק יותר לתוך קנה-הנשימה. לאחר מכן, יש להטות את ראשו של הילד מעט לאחור כדי לפתוח את נתיב האוויר.
6. הנשמות: לאחר שפתחנו את נתיב האוויר, יש לסתום את אפו של הילד בעזרת שתי אצבעות ולבצע שתי הנשמות שיגרמו לעליית בית החזה של הילד.
7. לאחר מכן, יש לחזור ולבצע סבבים של 30 עיסויים ולאחריהם 2 הנשמות וחוזר חלילה, עד הגעת ניידת טיפול נמרץ.

תקציר השלבים

1. הרחקה מגורם מסכן.
2. בדיקת הכרה מילולית ופיזית (צביטה של שריר הטרפז). במידה ולא מגיב, הילד מחוסר הכרה. ביצוע התרשמות מהירה מנשימה. במידה והוא אינו נושם מדובר במצב שדורש פעולות החייאה.
3. התקשרו למוקד החירום והזעיקו אמבולנס.
4. ביצוע 30 עיסויים במרכז בית החזה, עם כף יד אחת, עיסויים עמוקים ומהירים.
5. בדיקה ופתיחת נתיב אוויר. במידה ויש גוף זר יש לסלק אותו. לאחר מכן להטות את ראש הילד לאחור.
6. מתן 2 הנשמות עד התרוממות בית חזה.
7. ביצוע סבבים של 30 עיסויים ושתי הנשמות עד הגעת ניידת טיפול נמרץ. לדאוג להחלפת המעסה כל שתי דקות, כדי לשמור על עיסויי יעיל.

חשוב להדגיש כי אין בהוראות אלו משום מתן הכשרה רפואית והן אינן מהוות תחליף לטיפול רפואי או לקורס החייאה ועזרה ראשונה מקצועי. תמיד מומלץ לעבור קורס החייאה, לצורך למידת הכללים ותרגול מעשי.

(הכותבת הינה פרמדיקית בעלת תואר ראשון ברפואת חירום העובדת במרכז להדרכה ולציוד עזרה ראשונה)